מקררי יין

איך בוחרים מקרר יין

אחסון או הגשה

אלה שני תפקידים שונים. אחסון ויישון דורשים טמפרטורה אחת יציבה; הסטנדרט המקובל הוא 12–14°C, לאדומים וללבנים כאחד. בהגשה הטמפרטורות שונות: לבנים ומבעבעים נמזגים קרים (כ-8–12°C), ואדומים חמימים יותר (כ-14–18°C). מי שרק מאחסן מסתדר עם אזור אחד; מי שמגיש ישירות מהמקרר את שני הסגנונות צריך שניים.

אזור אחד או שני אזורים

אזור אחד הוא מרתף יין פשוט: טמפרטורה אחת, יציבות מרבית ומחיר נמוך יותר. שני אזורים הם שני תאים עם בקרה נפרדת: לבנים קרים למטה ואדומים חמימים למעלה (או להפך, לפי הדגם), או אזור אחסון לצד אזור הגשה. בבר ובמסעדה שמגישים מהמקרר, שני אזורים הם כמעט הכרח; לאספן שמיישן, אזור אחד עדיף.

מדחס או תרמו-אלקטרי בקיץ הישראלי

מקרר תרמו-אלקטרי שקט כמעט לחלוטין ואין בו רעידות, אבל הוא מסוגל להוריד רק כ-8–10 מעלות מתחת לטמפרטורת החדר: בחדר של 28 מעלות באוגוסט הוא ייעצר סביב 18. מקרר מדחס שומר על הטמפרטורה שקבעתם בלי קשר לחום שבחוץ, ולכן בישראל, בכל חלל שאינו ממוזג כל השנה, מדחס הוא הבחירה הבטוחה. בדגמי מדחס איכותיים יש בידוד רעידות למדפים ולמנוע, שמקטין את החיסרון המסורתי שלו.

חמשת תנאי השימור

מלבד הטמפרטורה, מקרר יין טוב נמדד בעוד ארבעה דברים: לחות בטווח שמונע מהפקק להתייבש (כ-50–70%) · הגנת UV, בזכוכית מסננת או בפנים כהה, כי אור מזרז הזדקנות · מעט רעידות, בזכות מדחס מבודד ומדפים בולמים, כדי שהיין יתיישן בשקט · ואוורור: דגמים אינטגרליים מתוכננים לאוורור מהחזית בתוך נישה במטבח או בבר, ודגם עצמאי צריך מרווח סביבו.

כמה בקבוקים נכנסים בפועל

מספר הבקבוקים במפרט מחושב לפי בקבוק בורדו סטנדרטי. בקבוקי בורגונדי ושמפניה רחבים יותר ומקטינים את הקיבולת בפועל; מדפים מתכווננים עוזרים. כלל אצבע מקובל: קנו מקרר גדול בכ-20–30% מהאוסף הנוכחי, כי אוספים גדלים, ובמקרר דחוס האוורור גרוע.